יוד מסלק פלואור, ברום וכלור מהגוף
מאמר שלישי בסדרה
יוד הוא יסוד כל כך חיוני שבלעדיו בעצם אין חיים. מקורו בים, באצות ואלינו הוא מגיע דרך האוכל ודרך המלח. 35% מאוכלוסיית העולם היא בחסר של יוד. זהו מצב קשה ומדאיג הגורם לשכיחות מאד גדולה של מחלות. בכתבה זו לא אכתוב על בלוטת התריס וגם לא על שאר התפקידים הגדולים שיש ליוד בחיינו אלא על תפקידו של היוד בשמירה עלינו מפני סוג מאד מסוים של רעלים וגם על יכולתו לסלק רעלים אלו מגופנו.
הרעלים ההלוגנים
כדי להבין על מה מדובר עליכם להיזכר בשנים בהן למדתם על הטבלה המחזורית בשיעורי כימיה. אני אזכיר לכם. בצד ימין של הטבלה, אחד מתחת לשני יושבת משפחה, משפחת היסודות ההלוגנים. פלואור, כלור, ברום ו...יוד. כל היסודות האלו מוכרים לנו מאד מחיי היום יום. מה שמעניין הוא ששלושה חברים מהמשפחה הזו מאד רעילים לנו ורק אחד, היוד, הוא מפתח לחיים, אנחנו מאד זקוקים לו.
פלואור, כלור, ברום ויוד – לכל המשפחה ההלוגנית מבנה מולקולרי דומה, וכאן טמונה הבעיה. הדמיון המולקולרי הזה נמצא בעוכרינו. בגלל חשיבותו העצומה של היוד לגוף האדם, בכל תאי הגוף, בכולם, יש רצפטורים המכוונים לקליטת יוד. הרצפטורים היו רוצים לקלוט רק יוד, כך זה אמור לקרות על פי הטבע. ההלוגנים האחרים אינם אמורים להיות בקרבתנו על פי הטבע. בפועל, אנחנו מוקפים בפלואור, ברום וכלור ואילו היוד חסר. במצב של חסר בכמות מספקת של יוד חברי "המשפחה" האחרים יכולים להיכנס לתאים הרעבים ליוד דרך הרצפטורים. תופעה מעניינת היא שרק החומרים מהממשפחה הזו שמשקלם המולקולרי קטן מזה של היוד יכולים לתפוס את הרצפטורים של היוד ולא אלו שמשקלם המולקולרי גדול יותר. בחשיפה לברום כלור ופלואור, יש הצטברות שלהם בתאים ונוצרות הרעלות כמו הרעלת פלואור, הרעלת כלור והרעלת ברום, כולן הרעלות מוכרות על ידי הרפואה. כל ההרעלות האלו קורות בנוסף להיווצרות מחסור גדול בתאים לחומר הנחוץ האמיתי, שהוא היוד.
בואו נראה איפה אנחנו פוגשים את ההלוגנים בחיי היום יום.
פלואור (רעיל) - למרות רעילותו אנחנו צורכים פלואור בכל יום, כל היום. איך? מוסיפים לנו אותו למי השתיה אם אנחנו רוצים ואם איננו רוצים בכך, וזאת על פי החלטה שגויה והרת גורל משנת 1998 (בישראל). הוספת פלואור למים אמורה להוריד את אירעות עששת השיניים בילדים. הנושא נמצא במחלוקת חריפה מזה שנים רבות ולאחרונה החליטה שרת הבריאות, יעל גרמן, על הפסקת ההפלרה על פי חוק בישראל וזאת אחרי מאבק משפטי ארוך. רק לידיעה, באירופה, למשל, אין הפלרה. בארה"ב יש מלחמה נגד הפלרה כשחלק מהמדינות כבר החליטו להפסיק ובחלק יש עדיין מאבק.
כמו כן הפלואור נמצא בכל במשחות השיניים ובכל המוצרים לטיהור הפה. שימו לב להערה באותיות קטנטנות על אריזת משחת השיניים שלכם וגם על זו של הילדים - בליעה של משחת שיניים כרוכה בסכנה ויש לפנות לרופא אם זה קורה לכם. מסתבר שאנחנו בולעים הרבה פלואור בלי משים. כמו כן רופא השיניים ישים לכם חומרים עתירי פלואור בפה אם לא תבקשו ממנו לא לעשות זאת. גם אם כל חשיפה היא קטנה, קל מאד להגיע לחשיפת יתר. בימים אלו החליט בארה"ב להוריד את מינון הפלואור במים בעקבות הכתמה של שיני ילדים בעקבות חשיפת יתר.
כלור (רעיל ) -גם הכלור נמצא סביבנו כל הזמן. הכלור משמש לטיהור מי השתיה ממזהמים שונים. נכון, הוא עושה את זה ביעילות, אך יחד עם זאת הוא רעיל לנו ופוגע בחיידקי המעיים שלנו. הוא גם נמצא במי בריכת השחיה. אתם מכירים את ענן הכלור הזה הנמצא בחלל של בריכות מקורות, האוויר הזה שצורב בעיניים? אתם מכירים את הריח שלא יורד מהגוף ומבגד הים גם אחרי שטיפה בהרבה מים? זה הכלור. כלור משמש גם כאן לטיהור המים. יחד עם זאת הוא מסוכן ומזיק לבריאות. ולבסוף, האקונומיקה, המנקה והמטהר הביתי האולטימטיבי – מזיק ומרעיל.
ברום (רעיל) – אולי פחות מוכר מחברי משפחתו האחרים. אנחנו פוגשים אותו הרבה מבלי דעת. בגלל רעילותו הוא נמצא בחומרים נגד מזיקים ובריסוסים חקלאיים. כמובן שכך הוא מגיע אלינו לצלחת. הברום הוא גם אחד החומרים המגינים עלינו מפני שריפה כשהוא מוכנס לריפודים ולשטיחים בכדי שהם לא יהיו דליקים. אנחנו נושמים ברום יום יום וכשיש לנו שטיחים, מזרונים וריפודים חדשים אנחנו נושמים עוד יותר ברום לתקופה של כחצי שנה. יהיה לכם מוזר לשמוע שעדיין יש מקומות בעולם (נדמה לי שבישראל כבר לא) ששם מוסיפים קצת ברום לקמח בכדי לשמור עליו מפני מזיקים. וכך הוא מגיע ללחם ולכל המאפים ומוצרי הקמח. פעם היו מוסיפים יוד...
מה שחשוב לזכור שחומרים אלו נכנסים לתאי הגוף בהיעדר יוד, כלומר כשהרצפטורים של היוד אינם תפוסים על ידי יוד. מעניין מאד לדעת גם שעל ידי מתן יוד בכמויות משמעותיות אפשר לטהר את הגוף מהרעלה של פלואור או של ברום. לצערי, איננו צורכים מספיק יוד, לא רק בכדי שלא נורעל על ידי ההלוגנים אלא לא מספיק אפילו לתפקוד הבסיסי של הגוף.
אתם בוודאי חושבים שאם חסר לכם יוד אז הרופא ימליץ לכם לקחת. נכון? הלוואי. הרופאים היום פוחדים מיוד. יודופוביה מוחלטת. גם למצבים שנחקרו הרבה והתועלת של היוד הוכחה באין ספור מחקרים – כמו לשד פיברוציסטי, לבעיות בלוטת הערמונית, לבלוטת התריס, גם לבעיות אילו רופאים לא ימליצו על יוד. אין יוד ללקיחה פנימית בארץ. למה? ככה. ההיסטוריה של זה ארוכה, כהיסטוריה של השימוש ביוד ברפואה, וזה סיפור ארוך, לפעם אחרת. עם זאת המצב הזה מעורר תהייה.
סימפטומים של הרעלת ברום - בנשימה - שיעול, כאב ראש, גירוי בריריות, סחרחורת, במגע - גירוי בעור, כוויה בחילה, בבליעה - בעיות בריאות, מחלות כליה נזק מוח
סימפטומים של הרעלת פלואור - כאב בטן, שלשול, קשיי בליעה, הפרשת רוק מוגברת, פגיעה ברקמות הפנימיות, בחילה, הקאה. חוסר איזון באלקטרוליטים. תסמינים נוירולוגיים כגון כאבי-ראש, חולשת-שרירים, רפלקסים היפר-אקטיביים, עוויתות, התקפי תחושת נמלול, התכווצות שרירים ורעד. במקרים חמורים, קריסת מערכות עלולה להתרחש. מוות נובע מדום לב, הלם, שיבוש בהולכה החשמלית של הלב והפרעות שונות בקצב הלב
אז מה עושים?
קודם כל יש לנסות ולהבין האם אתה או משפחתך לקיתם בהרעלה מיסוד הלוגן. במידה וזיהיתם הרעלה יש לפנות מייד לרופא המטפל.
שנית, חשבו האם אתה ומשפחתך חסרים יוד. במידה וכן יש להתמודד עם המחסור בשני מישורים. האחד הוא לספק יותר יוד בתזונה והשני הוא להתרחק ככל האפשר משאר חברי המשפחה ההלוגנית, גנבי הרצפטורים של היוד.
בתיאוריה הדרך הטובה ביותר להשיג יוד היא דרך התזונה:
אכלו מוצרים מהחי – בשר, דגים, ביצים, יוגורט, פירות ים, אצות, תפוחי אדמה, חמוציות אורגניות, שעועית. לכאורה אלו מזונות שכולנו אוכלים. במציאות קיומו של היוד במזון תלוי בקיומו של היוד באדמה. אין לי נתונים איתיים על כמות היוד באדמה בארץ. יש לי נתונים על מחסור חמור ביוד באוכלוסיה בכלל ואצל נשים בהריון ותינוקות בפרט. תעשו אתם את החשבון.
קנו מלח אמיתי כמו למשל מלח ים אטלנטי העשיר ביוד ובמינרלים אחרים ואל תצרכו כלל מלח ים שולחני פשוט. במלח הימאליה שמקורו בסלעים יש מעט יוד, יש לו איכויות אחרות אבל לא יוד.
ההמלצות הבאות הן יותר קשות ליישום. עם זאת, ובמקרה שיש אדם חולה בבית או מישהו החשוד למחסור ביוד, במקרים אלו צעדי ההימנעות מהיסודות ההלוגניים הם חשובים מאד. יש להתרחק ככל האפשר ממשחות שיניים עם פלואור, ממים מופלרים ועם כלור, מתכשירים לטיהור הפה, מבריכות שחיה ולהשתמש בכלור כשאתם עם כפפות ורצוי עם כיסוי אברי הנשימה ולאוורר היטב את הבית לאחר השימוש בו. וגם, אם יש אדם חולה בבית אל תחליפו עכשיו שטיחים, מזרונים וספות. המתינו עם זה.
ולסיום, במידה ואתם חושבים שיש לכם צורך בכמויות גדולות יותר של יוד מאשר יגיעו דרך המזון, חשוב ביותר להתייעץ עם מטפל בעל ניסיון בטיפול ביוד. יוד איננו ככל ויטמין ומינרל אחר ולקיחה לא אחראית יכולה ליצור בעיות נוספות.